The רמ"א tells us that if we forget to say על הניסים in bentching, we should insert it at the end of bentching before הרחמן הוא יזכנו. The רמ"א says that instead of beginning with the words "על הניסים", we should say, "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאותכאשר עשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה", and then continue בימי מתתיהו.
The אחרונים ask on the רמ"א’s נוסח-
לכאורה it’s problem to ask ה' to make us ניסים—“הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות”, b/c
the משנה in ברכות says "הצועק לשעבר הרי זו תפלת שוא. היתה אשתו מעוברת ואומר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפילת שוא"
The ראשונים who discuss this משנה explain that it’s not just a תפילת שוא, rather it’s an actual איסור to daven for a נס. That’s why we cannot daven that Hashem should change the gender of an עובר from girl to boy as the משנה says. So how can we say "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כאשר עשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"?
R’ Berkovits שליט"א once explained על פי the יסוד of the רמח"ל. The רמח"ל says that the same spiritual כוחות that existed at the time that the חג first occurred, return every year at the time of the חג.
The Rov explained that with regard to חנוכה and פורים, the special spiritual כח that comes every year is the כח of נס, the כח to rise above טבע. Since the כח of נס is present in the בריאה at this time- in potential- davening for something that normallywould’ve been considered a נס, is NOT considered davening for a נס. We are not davening to change טבע. Rather we are davening to access the כוחות of נס that are present here anyway because of the חג. This is why we are allowed to say "הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות"